קיתיון: נמל בין קפריסין לים התיכון

לפני ממלכות תקופת הברזל: היישוב ליד אגם המלח

דרומולקסיה־ביזקיה, המכונה גם חלא סולטן טקה, היא עיר נפרדת מתקופת הברונזה המאוחרת ליד אגם המלח ונמל התעופה של ימינו. מחלקת העתיקות מתארכת אותה בקירוב לשנים 1630–1150 לפנה״ס ומציינת שטח של לפחות 25 הקטר, כלומר 250 דונם. שלושה קברי חדר שנדונו בדוח החפירות לשנת 2024 תוארכו באופן ראשוני למאה ה־14 לפנה״ס. התאריכים מתייחסים לעיר העתיקה ולקברים, ולא למסגד המאוחר יותר.

בחפירות נמצאו חפצים מיובאים מאזור הים האגאי, מצרים, אנטוליה והלבנט. כלי חרס מיקניים, שנהב, כלי קלציט מצריים, חרפושיות וחפצים ממתכות יקרות מעידים על קשרים רחבים. בין הממצאים גם חותמות גליליות עם דמויות אלים, בני אדם ובעלי חיים, וצלמית מקומית של דמות יושבת בעלת פני ציפור.

מקדשים, ייצור ונמל

המקדשים וסדנאות הנחושת בקתארי, מסוף המאה ה־13 עד סוף המאה ה־11 לפנה״ס, קדמו למקדש הפיניקי המתואר בידי מחלקת העתיקות. מקדש עשתרת נבנה בסביבות 850 לפנה״ס ושימש עד ראשית המאה השלישית לפנה״ס. הממצאים מפמפולה קשורים לפולחנים שונים; אין בכך ראיה שכל מבנה במקום הוקדש לכל אחת מהאלוהויות.

בתקופה הקלאסית כללו העבודות הציבוריות ייבוש ביצות, ניקוז ותברואה, לצד נמלים מסחריים וצבאיים. מבין הנמלים נחפר הנמל הצבאי, שבו נמצאו מספנות ורמפות לספינות. השרידים ממחישים את תפקידה הימי של העיר.

ממצאים ארכיאולוגיים ופרשנות

בקתארי נחשפו חמישה מקדשים שנבנו בזה אחר זה וסדנאות להפקת נחושת, מסוף המאה ה־13 עד סוף המאה ה־11 לפנה״ס. השילוב בין מקדשים לייצור מלמד על חשיבותה הכלכלית של קיתיון ועל מקומה בעיבוד מתכות.

בפמפולה נמשך היישוב מסוף התקופה הגאומטרית ועד לתקופה ההלניסטית. נחשפו מקדש מהמאה התשיעית לפנה״ס ותוספות מהתקופות הארכאית והקלאסית: חצרות, אכסדרות, מקדשים קטנים, מוקדי אש ומתקנים להפקת נחושת. יש לקרוא את המבנים לפי שלבי התפתחותם.

הסטלה של סרגון השני שנמצאה בקיתיון נמצאת כיום בברלין; יציקת גבס מתועדת במוזיאון לרנקה. היא מספקת קשר עם ההיסטוריה האימפריאלית האשורית. היציקה והמקור מייצגים את אותו מונומנט, ולא שתי סטלות נפרדות שנמצאו מקומית.

כיצד להבין את שרידי הנמל

כדאי להבחין בין שלושה מקומות: קתארי, פמפולה והיישוב ליד אגם המלח. בקתארי נפגשים המקדשים וייצור הנחושת; בפמפולה בולטים המקדש והנמל. העיר מתקופת הברונזה המאוחרת ליד האגם היא אתר נפרד מתקופה אחרת. הבחנה זו מסייעת להבין את הממצאים בלי לדמיין חפירה רציפה אחת החוצה את לרנקה המודרנית.

בשרידי הנמל, רמפות הספינות מעידות על הטיפול בכלי שיט, ואילו מערכות הניקוז והתברואה קשורות לארגון העיר. חפצי המוזיאון מוסיפים מידע: חותם או כלי מיובא עשויים להעיד על קשרים רחוקים, אך אינם מספרים לבדם את סיפור חייו של בעליהם. לפני הביקור בדקו מידע רשמי על הגישה: שטח חפירות אינו בהכרח מסלול פתוח לקהל.