מבצר לרנקה: ביצורים מימי הביניים, בנייה מחדש בתקופה העות׳מאנית ומוזיאון

ראשית המבצר בימי הביניים

מחלקת העתיקות מתארכת את המבצר המקורי לסוף המאה ה־14, בימי ז׳אק הראשון משושלת לוזיניאן, ששלט בקפריסין בשנים 1382–1398. המבצר היה חלק משרשרת ביצורים שהגנה על החוף הדרום־מזרחי, ממפרץ פילה לעבר מפרץ אקרוטירי בלימסול.

צורתו המקורית של המבצר אינה ידועה. עם זאת, במבנה העות׳מאני המאוחר שולבו רכיבים של אדריכלות מימי הביניים, הניכרים במיוחד בחלקים הדרומי והמזרחי.

שיפורים ונציאניים

בתקופה הוונציאנית חוזק המבצר כחלק מפיתוח תפקידו של נמל לרנקה. המסחר התרחב מעבר למלח וכלל קשרים עם החופים הסוריים־ארץ־ישראליים הסמוכים ועם מערב אירופה.

לקראת המתקפה העות׳מאנית בשנת 1570 ריכזו הוונציאנים את הגנתם בפמגוסטה, בניקוסיה ובקירניה. לפי התיאור הרשמי, מבצר לרנקה כנראה ננטש. באותו תיאור נזכרים גם נחיתה עות׳מאנית ליד המבצר ושימוש בנמל לרנקה כבסיס לצי.

בנייה מחדש עות'מאנית ושימושים מאוחרים

כתובת מעל הכניסה מתארכת את הבנייה מחדש בתקופה העות׳מאנית לשנת 1625. המבצר הקודם כבר היה חרב. המבצר שנבנה מחדש צויד בתותחים ושיכן חיל מצב קטן של יניצ׳רים.

לפחות מאמצע המאה ה־18 שימש המבצר בעיקר לירי מטחי כבוד לספינות חולפות. בתקופת השלטון הבריטי הוא שימש תחנת משטרה ובית סוהר, עד אמצע המאה ה־20.

בשנים 1948–1969 שכן במבצר מוזיאון מחוז לרנקה, עד שנחנך מוזיאון המחוז הנוכחי. כיום פועל מוזיאון קטן ונפרד בשלושה חדרים מעל הכניסה בבניין מהתקופה העות׳מאנית. אלה שלבים שונים בשימוש במבצר כמוזיאון, ולא מוסד אחד שפעל כאן ללא שינוי מאז 1948.

המוזיאון הנוכחי והראיות הארכיאולוגיות

המוזיאון הקטן כולל עתיקות מהתקופה הנוצרית הקדומה, תצלומים של אמנות ומונומנטים ביזנטיים, ודוגמאות לכלי חרס מזוגגים מהתקופה הביזנטית, מימי הביניים ומהמסורת האסלאמית. מוצגים בו גם כלי מתכת, כלי ירייה, קסדות וחרבות. התצלומים מציגים את ביצורי האי ואת האדריכלות של ימי הביניים.

בחצר הפנימית של המבצר מוצג אוסף תותחים, שחלקם מתוארכים לימי הביניים. החצר משמשת גם לאירועי תרבות.

קריאת המבנה בשכבות היסטוריות

התחילו במיקומו של המבצר ליד הים, ואז התבוננו בכתובת הכניסה וברכיבים מימי הביניים ששרדו בחלקים הדרומי והמזרחי. הכתובת מתארכת שלב בנייה עות׳מאני, ולא כל חלק של קירות המתחם. הבחנה זו עוזרת להבין אתר שצורתו המקורית בימי הביניים אינה ידועה.

השימוש המאוחר במבצר כתחנת משטרה וכבית סוהר מביא את סיפורו לתקופה הבריטית. לפי התיאור הרשמי, החדר המערבי בקומת הקרקע שימש להוצאות להורג בתלייה. זהו חלק כבד משקל בתולדות המבנה כמוסד, לצד תפקידיו הביטחוניים והתרבותיים. לפני הביקור בדקו עם הנהלת האתר את שעות הפתיחה ואת תנאי הגישה העדכניים.